“Everyday – All days”

10 min, 1991, Polland-The Netherlands-Israel

 

“When the Poles rise up in anger, beware blind and corrupt Europe” (Tadeush Konovitzky).
A semi-document of a place or rather a state of mind.
Coming from a restless country (Israel), looking through the eyes of a restless minority (Jews), that used to live in a restless country (Poland).
Carrying images of what I heard from my mother, I came to visit her hometown in Polland, experiencing a mixture of reality and “second-hand” memories.

 

 

 

"כל יום – כל הימים"

 פולין-הולנד-ישראל, 1991, 10 דק

 

הסרט "כל יום כל הימים" הוא נסיון התחקות אחר כללי כתבה קצרה, כאשר מה שמוביל אותי הוא לא המסר התיעודי אלא החלק החווייתי.

המפגש עם פולין הוא מפגש משוחד עם  תמונות שעלו  מתוך זיכרונות ששמעתי מפי הורי בילדותי על מקום הולדתם;  המקום שבניתי בראש  מזיכרונות אותם שמעתי מ"יד שנייה" ונבנו כמושג של "שם". משוחזר על ידי חמישים שנה אחרי, כשהתמונות מקבלות  ממשות דרך המצלמה.

ערוב של מידע המוזרם מהתקשורת, עם המשמעויות הנובעות מהקומפלקס המסוים שלנו כאן כלפי מה שקרה, והדימויים הפרטיים שלי יצרו לי מקום חדש שהוא מטולטל וחסר מנוחה, עד כי קשה לי לשים את האצבע ולהבחין בין מה ש"באמת" ראיתי ומה שהוצאתי מרחשי לבי.

 כך מצאתי נכון את המוטו  מספרו של טדיאוש קונוויצקי, "התסביך הפולני" "הפולני, אם יאחז בו טירוף הזעם, אוי לאירופה הנירפית המושחתת".    מילים שעשויות לצאת מפי כל מיעוט באשר הוא מיעוט, בכל מקום ובכל זמן

אם מפי הפולני כמיעוט ואם מפי היהודי כמיעוט השוכן בתוכו.                 ודי כמיעוט השוכן בתוכו.